חפש אנשי מקצוע, פרקטיקות או חדשות ואירועים
ימים לא פשוטים עוברים על כולנו.
אנו מקווים שאתם ויקירכם בריאים, שלמים ומצויים במקום בטוח.
מטבע הדברים, המצב מוליד גם שאלות רבות בקשר להעסקתם של עובדים בתקופה מורכבת זו.
בעדכון זה, ננסה להביא את עיקרי ההנחיות הידועות לנו נכון ליום חמישי 19 ביוני 2025
הנחיות פיקוד העורף בעקבות ההכרזה על מצב חירום מיוחד בעורף
בהתאם להנחיות פיקוד העורף, הארץ מחולקת נכון להיום לשני מרחבים:
ביחס למקומות עבודה, בשני המרחבים, ניתן לקיים פעילות במקום שניתן להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות, ובשניהם אין לקיים פעילות חינוכית.
עם זאת, במרחב הכתום, התקהלויות (גם לצורך מתן שירותים) מוגבלות עד 30 אנשים, בעוד שבמרחב הצהוב ניתנת אפשרות להתקהלות של עד 100 אנשים במרחב סגור ו 50- אנשים במרחב פתוח. כל התקהלות מותנית בתנאי שניתן להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. להבנתנו, הוראות אלו תקפות גם למקומות עבודה.
לנוחיותכם, ראו קישור לאתר פיקוד העורף עם מפת המרחבים, וסיכום ההנחיות הרלוונטיות נכון למועד זה:
https://www.oref.org.il/heb/articles/info/iron-swords/1100
להלן מספר דגשים הרלוונטיים למקומות עבודה:
הגעה למקום העבודה – בהתאם להנחיות פיקוד העורף הנוכחיות, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, זאת בתנאי שניתן להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. נדגיש, כי בהתאם להנחיות משרד העבודה ופיקוד העורף, יש לקיים את הפעילות במקום העבודה באמצעות כוח אדם מצומצם והכרחי בלבד לצורך
הפעילות החיונית.
היעדרות מותרת – עובדים שהם הורים לילדים עד גיל 14 (או עד גיל 21 , אם מדובר בהורים לילדים עם צרכים מיוחדים) רשאים להיעדר מעבודתם בשל מצב חירום בעורף וסגירת מוסדות החינוך, לשם ההשגחה על ילדיהם, וזאת אם הילד בהחזקתם הבלעדית או שבן/בת הזוג של העובדים הינו עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, או שנבצר ממנו להשגיח על הילד. יובהר, כי המעסיק אינו יכול לחייב את עובדים אלו לבצע עבודה מרחוק.
הגנה על עובדים מפיטורים
אנו מזכירים, כי כל עוד חל מצב החירום, אשר נכון להיום הוכרז עד ליום 30.06.2025 , חל איסור על פיטורי עובד או עובדת במצבים הבאים:
היעדרות מהעבודה
תשומת ליבכם, כי פיטורים בניגוד לחוק ההגנה על עובדים[ 2], הינם עבירה פלילית אשר עלולה להטיל קנס ואחריות אישית הן על המעסיק והן על נושאי משרה בחברה.
בנוסף, הגנה מכוח חוק ההגנה על עובדים חלה מפורשות גם על עובדי קבלן כוח אדם, לפיה מעסיק בפועל השוכר את שירותיו של הקבלן, לא יגרום לפיטוריו של עובד/ת של קבלן כוח אדם בתקופות ובמצבים המנויים לעיל.
מילואים
על פי חוק, חל איסור מוחלט על פיטורים של עובדים שגויסו לשירות מילואים העולה על שני ימים ברציפות.
כמו כן, חל איסור לפטר עובדים בתקופה של 30 ימים לאחר תום שירות המילואים, ונכון להיום, במרבית המקרים גם בתקופה של 60 ימים לאחר תום השירות. בנוסף, חל איסור על פיטורים של ההורה האחר של ילדי המשרתים במילואים – ללא קבלת היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון, שיש לה שיקול דעת עצמאי בעניין זה.
תשלום שכר בגין ימי היעדרות
ככלל, חוק ההגנה על עובדים אינו מחייב לשלם שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה, אלא אם ההיעדרות מוסדרת בחוק או בהסכם (כגון הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה), לרבות היעדרות בשל טיפול בילד. עם זאת, מסבבי לחימה קודמים, ניתן ללמוד כי זכות העובד לשכר, וזכות המעסיקים לקבל פיצוי בגין תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב הכרזה על מצב חירום בעורף או התקפה, נבחנת על ידי הממשלה בדרך כלל, לקראת או בסיום אירוע החירום. תנאי הפיצוי והשיפוי למעסיקים נקבעים ביחס למקרה הספציפי, ולעיתים מוגדרת אף תקרת שיפוי.
נכון למועד זה, טרם אומץ הסכם או הסדר כאמור ביחס למבצע הנוכחי, אך לנוכח אירועים ומערכות קודמות, הצפי הוא כי סביר שהסדר שכזה יאומץ.
הוצאה לימי חופשה בתשלום
בשלב זה, ובהינתן שטרם נחתם הסדר או הסכם למתן פיצוי שכר ועד לקבלת תמונת מצב בהירה יותר בנושא, ניתן להסכים עם עובדים שנמנע מהם לבצע את עבודתם, על תשלום שכר על חשבון ימי החופשה הצבורים העומדים לזכותם, בכפוף להוראות חוק חופשה שנתית, המאפשרות להוציא את העובדים לחופשה לפרק זמן אשר אינו עולה על 7 ימי חופשה קלנדרים רצופים (כולל שישי-שבת), וזאת מבלי להכניס את העובד לצבירה שלילית של ימי
חופשה.
תשומת ליבכם, כי חופשה אשר ארוכה מ 7- ימים קלנדרים, מחייבת במתן התראה בת 14 ימים מראש. ככל שאין לעובדים ימי חופשה צבורים, ניתן להגיע עימם להסכמה בכתב בדבר צבירה שלילית של ימי חופשה.
הינכם מוזמנים להתייעץ עמנו בנוגע לאפשרות זו.
הוצאת עובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום)
במקרים של היעדרות ממושכת מהעבודה, וללא יכולת לאפשר או לבצע עבודה מרחוק, ניתן לשקול הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת), וזאת בכפוף לקבלת הסכמתם של העובדים.
נדגיש, כי נכון למועד זה, המדינה לא אימצה הסדר מקל המאפשר קבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי בגין יציאה לחל"ת, ולמעשה, ההסדר לפיו עובדים שהוצאו לחל"ת יהיו עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה, כפוף לתנאים הבאים:
לפיכך, בטרם שקילת האפשרות להוצאת העובדים לחל"ת, מומלץ לשקול לאפשר לעובדים לממש תחילה מספר ימים ממכסת ימי החופשה העומדים לרשותם, כמפורט לעיל.
נזכיר בהקשר זה, כי חלה מגבלה על הוצאה לחל"ת של משרתים במילואים ושל ההורה האחר של ילדם של מי שמשרתים במילואים.
הינכם מוזמנים להתייעץ עמנו בנוגע לאפשרות זו.
עבודה במפעל חיוני או במקומות עבודה המספקים שירותים קיומיים
כידוע, בהתאם לדין, מקום עבודה המחזיק באישור של מפעל חיוני, רשאי לחייב את עובדיו להגיע למקום העבודה, למרות ההנחיות המגבילות את הפעילות באותו אזור, ואי-התייצבות תיחשב כהיעדרות לא מוצדקת (למעט מספר אוכלוסיות שהוחרגו), המהווה עילה מספקת לפיטורים ואף עולה כדי עבירה פלילית.
עם זאת, ביום 15 ביוני 2025 , פרסם משרד הכלכלה והתעשייה הקלה בדבר פעילות המשק במהלך המבצע, ולפיה אף אם מקום עבודה אינו בעל אישור מפעל חיוני, מפעלים העונים להגדרת "משק חיוני", רשאים להפעיל את עסקם באמצעות כוח אדם מינימלי והכרחי לצורך הפעילות החיונית, ובתנאי שבמקום העבודה קיים מרחב מוגן תקני אליו העובדים יכולים להגיע במסגרת זמן ההתראה הנדרש – מדובר בתנאים מצטברים.
הגדרת "משק חיוני" הינה "כלל גורמי הייצור, המשאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה, אף אם אינם ״מפעל חיוני״.
היתר מיוחד להעסקה בשעות נוספות
ביום 16 ביוני 2025 , פורסם היתר כללי שמאפשר במקומות עבודה מסוימים, שעומדים בתנאי ההיתר, להגדיל את מכסת השעות הנוספות המותרת – כך שבתנאים מסוימים, ניתן להעסיק עובדים עד 67 שעות שבועיות – קרי, 42 שעות רגילות ובנוסף עד ל 25- שעות נוספות (לעומת 16 בשגרה), ובתוך כך, להעסיק עובדים עד 14 שעות ביום,
בכפוף למתן הפסקה נוספת[ 3], ובכל מקרה, לא יועסקו עובדים יותר מ 90- שעות נוספות בחודש. היתר זה חל על כלל המעסיקים במשק אשר מוגדרים כמפעל חיוני, וכן מעסיקים שמעסיקים עד 20 עובדים.
באשר למעסיקים שמעסיקים מעל 20 עובדים, ההיתר יחול בכפוף להתקיימות אחד משני התנאים הבאים:
העסקה לפי היתר זה, תיעשה בהתחשב בצרכים הייחודיים של מקום העבודה, בטובת העובדים, בטיחותם וצרכיהם. יצוין, כי היתר זה אינו חל על מעסיק שחל עליו צו הרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים. היתר זה יעמוד בתוקפו עד ליום 30 ביוני 2025 או עד לסיום מצב החירום, המוקדם מביניהם.
תשומת ליבכם, כי המצב המשפטי מתעדכן בהתאם להתפתחויות המצב הביטחוני. לכן, מומלץ להיוועץ איתנו בטרם נקיטה בצעדים כאלה או אחרים.
אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה, הבהרה והתייעצות נוספת בנושא, ומייחלים לימים טובים במהרה.
FWMK – מחלקת דיני עבודה
עו"ד יעל בן נעים, אלעד אסטרו, דינה מץ ואיתמר ויינברג
*אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
[1] "התקפה" מוגדרת בחוק ככל אחד מאלה:
(1) הפצצה אווירית, הפגזה ארטילרית או רקטית וכל סוג אחר של ירי ארוך טווח מצד אויב;
(2) ניסיון פגיעה מצד צבא של מדינת אויב.
[2] חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו 2006- ("חוק ההגנה על עובדים").
[3] הפסקה של רבע שעה לפחות בין השעות ה 12- ל 14- ביום עבודה שכזה, וזאת כמובן בנוסף להפסקות להן הוא זכאי על פי דין כיום.
[4] על פי מצבת העובדים הממוצעת כפי שדווחה למוסד לביטוח לאומי בין חודש מאי 2023 לחודש יולי 2023
