חפש אנשי מקצוע, פרקטיקות או חדשות ואירועים
בעקבות ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, ריכזנו עבורכם את עיקרי ההנחיות והדגשים המשפטיים הנוגעים להפעלת מקומות עבודה, זכויות עובדים וחובות מעסיקים בתקופה זו.
בעדכון זה, ננסה להביא את עיקרי ההנחיות הידועות לנו נכון ליום שני, 2 במרץ 2026, 12:00.
האמור מבוסס על מידע רשמי נכון למועד פרסום העדכון, וייתכנו שינויים תכופים בהנחיות. מומלץ להתעדכן באופן שוטף בפרסומי פיקוד העורף.
הנחיות פיקוד העורף בעקבות ההכרזה על מצב חירום מיוחד בעורף
כידוע, החל מיום שבת, 28.2.2026 בשעה 08:00 ועד יום שבת, 7.3.2026 בשעה 20:00, פיקוד העורף החיל מדיניות "פעילות הכרחית" בכל רחבי הארץ, לפיה:
עבודה במפעל חיוני או במקומות עבודה המסווגים במשק חיוני
בהתאם לדין, מקום עבודה המחזיק באישור של "מפעל חיוני", רשאי לחייב את עובדיו להגיע למקום העבודה, למרות ההנחיות המגבילות את הפעילות באותו אזור, ואי-התייצבות עלולה להיחשב כהיעדרות לא מוצדקת (למעט מספר אוכלוסיות שהוחרגו), המהווה עילה מספקת לפיטורים ואף עולה כדי עבירה פלילית.
במקביל, בהתאם לחוזר של משרד הכלכלה ורשות החירום הלאומית (רח"ל), ניתנה הקלה בדבר פעילות המשק במהלך המבצע, ולפיה אף אם מקום עבודה אינו בעל אישור מפעל חיוני, אך עונה להגדרת "משק חיוני" (כמפורט להלן), ניתן להפעילו בכפוף לתנאים המצטברים הבאים – באמצעות כוח אדם מינימלי והכרחי לצורך הפעילות החיונית, ובתנאי שבמקום העבודה קיים מרחב מוגן תקני אליו העובדים יכולים להגיע במסגרת זמן ההתראה הנדרש.
"משק חיוני" הוא קטגוריה מוגדרת של ענפים ושירותים שהמדינה מחויבת לשמר את פעילותם גם בזמן חירום כדי להבטיח רציפות תפקודית עבור האוכלוסייה, הכלכלה ומערכות המדינה. הוא כולל שירותים קיומיים כמו:
עבודה מרחוק
ככל שהדבר אפשרי, ובמטרה לאפשר רציפות תפקודית, מומלץ לאפשר לעובדים לבצע את עבודתם מהבית, במיוחד במקומות עבודה שבהם מתאפשר מודל עבודה זה גם בימי שגרה. עם זאת, עובד אשר מוגן מפני פיטורים (ראו מטה), אינו מחויב לבצע את עבודתו מהבית, והמעסיק אינו רשאי לדרוש זאת ממנו. המעסיק נדרש לנהוג בתום לב ובסבירות, בהתאם לנסיבות העניין ונסיבותיו האישיות של העובד.
הגנה על עובדים מפיטורים
אנו מזכירים, כי כל עוד חל מצב החירום, אשר נכון להיום הוכרז עד ליום 12 במרץ 2026, חל איסור על פיטורי עובד או עובדת במצבים הבאים:
א. היעדרות מהעבודה
תשומת ליבכם, כי פיטורים בניגוד לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006 ("חוק ההגנה על עובדים"), הינם עבירה פלילית אשר עלולה להטיל קנס ואחריות אישית הן על המעסיק והן על נושאי משרה בחברה.
בנוסף, הגנה מכוח חוק ההגנה על עובדים חלה מפורשות גם על עובדי קבלן כוח אדם. בהתאם, מעסיק השוכר את שירותיו של הקבלן, לא יגרום לפיטוריו של עובד/ת של קבלן כוח אדם בתקופות ובמצבים המנויים לעיל.
ב. מילואים
על פי חוק, חל איסור על פיטורים של עובדים שגויסו לשירות מילואים העולה על שני ימים ברציפות – ללא קבלת היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
כמו כן, חל איסור לפטר עובדים בתקופה של 30 ימים לאחר תום שירות המילואים, ונכון להיום, בשבועות האחרונים נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו, במקרים מסוימים, חל איסור פיטורים גם בתקופה של 60 ימים לאחר תום שירותים המילואים.
אנו צופים כי הסכם קיבוצי זה יורחב לצו הרחבה באופן שעשוי לחול על עובדים רבים.
תשלום שכר בגין ימי היעדרות
ככלל, חוק ההגנה על עובדים אינו מחייב לשלם שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה, אלא אם ההיעדרות מוסדרת בחוק או בהסכם (כגון הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה), לרבות היעדרות בשל טיפול בילד.
עם זאת, מסבבי לחימה קודמים, ניתן ללמוד כי זכות העובד לשכר, וזכות המעסיקים לקבל פיצוי בגין תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב הכרזה על מצב חירום בעורף או התקפה, נבחנת על ידי הממשלה בדרך כלל, לקראת או בסיום אירוע החירום – בדיעבד. תנאי הפיצוי והשיפוי למעסיקים נקבעים ביחס למקרה הספציפי, ולעיתים מוגדרת אף תקרת שיפוי.
נכון למועד זה, טרם אומץ הסכם או הסדר כאמור ביחס למבצע הנוכחי, אך לנוכח אירועים ומערכות קודמות, הצפי הוא כי סביר שהסדר שכזה יאומץ. עם זאת, נזכיר כי במבצע עם כלביא – הוסדר במגזר הפרטי מתווה של חופשה ללא תשלום בלבד, ללא פיצוי נוסף.
הוצאה לימי חופשה בתשלום
בשלב זה, ובהינתן שטרם נחתם הסדר או הסכם למתן פיצוי שכר ועד לקבלת תמונת מצב בהירה יותר בנושא, ניתן להסכים עם עובדים שנמנע מהם לבצע את עבודתם, ומעוניינים להמשיך לקבל את שכרם, על תשלום שכר על חשבון ימי החופשה הצבורים העומדים לזכותם, וזאת בכפוף להוראות חוק חופשה שנתית, המאפשרות להוציא את העובדים לחופשה לפרק זמן אשר אינו עולה על 7 ימי חופשה קלנדרים רצופים (כולל שישי-שבת), ומבלי להכניס את העובד לצבירה שלילית של ימי חופשה.
תשומת ליבכם, כי חופשה אשר ארוכה מ-7 ימים קלנדרים, מחייבת במתן התראה בת 14 ימים מראש. ככל שאין לעובדים ימי חופשה צבורים, ניתן להגיע עימם להסכמה בכתב בדבר צבירה שלילית של ימי חופשה.
הינכם מוזמנים להתייעץ עמנו בנוגע לאפשרות זו.
הוצאת עובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום)
במקרים של היעדרות ממושכת מהעבודה, וללא יכולת לאפשר או לבצע עבודה מרחוק, ניתן לשקול הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת), וזאת בכפוף לקבלת הסכמתם של העובדים.
נדגיש, כי נכון למועד זה, המדינה טרם אימצה הסדר מקל המאפשר קבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי בגין יציאה לחל"ת, ולמעשה, ההסדר לפיו עובדים שהוצאו לחל"ת יהיו עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה, כפוף לתנאים הבאים:
לפיכך, בטרם שקילת האפשרות להוצאת העובדים לחל"ת, מומלץ לשקול לאפשר לעובדים לממש תחילה מספר ימים ממכסת ימי החופשה העומדים לרשותם, כמפורט לעיל.
נזכיר בהקשר זה, כי חלה מגבלה על הוצאה לחל"ת של משרתים במילואים ושל ההורה האחר של ילדם של מי שמשרתים במילואים.
הינכם מוזמנים להתייעץ עמנו בנוגע לאפשרות זו.
תשומת ליבכם, כי המצב המשפטי מתעדכן בתכיפות בהתאם להתפתחויות המצב הביטחוני. לכן, מומלץ להיוועץ איתנו בטרם נקיטה בצעדים כאלה או אחרים.
אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה, הבהרה והתייעצות נוספת בנושא, ונשמח לסייע לכם לנווט את התקופה המורכבת בצורה מדויקת ובטוחה.
מאחלים לכולנו ימים שקטים יותר במהרה.
מחלקת דיני עבודה – FWMK
*אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.לקוחות יקרים,
